“אבל מבחינה גנטית התינוק אינו שלי”

לצד ההכרה שטיפול בתרומת ביצית הוא הפתרון המתבקש וההכרחי על מנת להפוך להורים, בקרב זוגות רבים הנזקקים לפתרון הרפואי הזה מקננת מחשבה מטרידה. מחשבה זו מבוטאת בדרך כלל באמירה הכואבת: “אבל מבחינה גנטית התינוק אינו שלי”. מעט מידע על הנושא המורכב הזה הקרוי “הורות” שלכולנו תחושה שאנחנו מבינים את מהותו יכול להפיג קצת את החשש הזה.

להליך ההיריון והלידה תפקיד חשוב ביצירת האינסטינקט ההורי המקנה לנו את תחושת אחריות העמוקה שתכליתה להביא את הצאצא שלנו לכלל לבגרות ועצמאות בחברה על כל משמעויותיה. אולם, האינסטינקט ההורי הזה אינו מוקנה לנו רק מעצם השיוך הגנטי לצאצא שלנו אלא גם מתהליך ההיריון, הלידה ומהפרקטיקה ההורית לאורך החיים. במילים אחרות, לעיתים הורים לא “גנטיים” עשויים לתפקד באופן מוצלח יותר ממקביליהם “הגנטיים”.  מסתבר שהמושג המופלא הנקרא הורות מורכב מרבדים שונים:

הרובד הגנטי – זהו המטען הגנטי המועבר משני ההורים אל הצאצא בעת ההפריה. למרות שקיים דמיון בין אחים ואחיות לאותם הורים קיימת בניהם שונות רבה. שונות זו בעיקר נובעת משחלוף של ד.נ.א. בין הכרומוזומים בעת יצירת הביצית והזרע. הודות לתהליך זה קיים הגיוון הרב לו אנו עדים בין פרטים באותה משפחה ובכלל האוכלוסייה.

אנו יודעים כיום שיש מעבר דו סטרי של תאים בין האם והעובר. על עובדה זו מבוססת היכולת לאבחנה גנטית של העובר מד.נ.א המופק מדם האם וחוסך את הצורך בבדיקת מי שפיר. תופעה הפוכה קיימת כתוצאה של מעבר תאים מהאם לעובר. התופעה הזו מוגבלת מאוד בהיקפה ולא נחקרה די צרכה, אבל יתכן וקיימת מידה מסוימת של כימריזם (פרט עם אוכלוסיות תאים שמקורם שונה) בכל אחד מאתנו. משמעותה ארוכת הטווח של תופעה זו אינה ברורה עדיין.

הרובד האפיגנטי (“מעל הגנטיקה”) – משמעותו מכלול ההשפעות הסביבתיות המשפיעות על האופן בו מתבטא המטען הגנטי של כל פרט. זהו למעשה הליך של “החתמה” תורשתית שרובו מתרחש בשלבים המוקדמים של החיים ונשאר לכל אורכם. הליך זה למעשה קובע איך יבואו לידי ביטוי, אם בכלל, הנטיות הגנטיות המקודדות בד.נ.א של כל אחד מאתנו.

בתחום זה יש לאם הנושאת את ההיריון תפקיד מכריע. צריכת אלכוהול מופרזת או סמים לדוגמא יכולים להשאיר חותם בל ימחה על הצאצא. מאידך אורח חיים בריא ומאוזן בהריון וסביב הלידה עשוי להקנות לצאצא יתרונות עצומים ברמת בריאותו ותפקודו העתידיים.

הרובד הסוציאלי – בחברות שונות ובנסיבות שונות הפרטים המגדלים את הצאצאים אינם בהכרח ההורים הביולוגיים שלהם. בהרבה חברות ילדים גדלים במסגרת המשפחתית המורחבת ובמקרים הקיצוניים יותר על ידי פרטים זרים לחלוטין להורים הביולוגיים (אימוץ כדוגמא) בגלל נסיבות חיים שונות.

בתחום זה מוקנית להורים באשר הם השפעה מכרעת על גורלו ועתידו של צאצאם. אהבה, ביטחון אישי וכלכלי, חינוך ועוד הם מפתח להצלחה בעתידי של כל פרט בחברה.

אנו רואים, אם כן, שלאימהות לילדים שנולדים מטיפולי תרומת ביצית יש השפעה מכרעת בכל הרבדים המגדירים הורות!

לכן “…מכל בחינה המגדירה הורות – התינוק הזה הוא שלי!”.