רוב הזוגות המנסים להביא לעולם תינוק, ישיגו את ההריון המבוקש לאחר כמה חודשים של ניסיונות. אלא שלעיתים חולפת לה שנה ועדיין – אין תוצאות. במקרים אלו, כדאי להתחיל בבירור של המקור לאי הפריון, ובעת הצורך לקבל טיפול מתאים. חשוב לציין כי כיום ישנם טיפולים רבים ופתרונות מגוונים, ועל כן, אין טעם להשתהות ולבזבז זמן יקר. על הסוגים של טיפולי הפוריות הקיימים – במאמר הבא.
אבחון מצב הפוריות
בשלב הראשון כאמור, חשוב לאבחן היטב את הבעיה לאי הפריון. לשם כך, שני בני הזוג עוברים בדיקות גופניות שונות. מלבד זאת, חשוב להבין עניין מרכזי אחד – האם בני הזוג קיימו יחסים סביב מועד הביוץ? כידוע, על מנת שיושג הריון, נדרשת הפריה של הביצית, ועל כן אם בני הזוג אינם מקיימים יחסי מין סביב מועד זה לא יושג הריון. בני זוג המעוניינים לבדוק את הנושא לפני התחלת בירור נושא הפוריות, יכולים להיעזר בערכות ביוץ הזמינות היום ברשתות הפארם. בהנחה שנושא זה כבר נבדק, יש לפנות לאיש מקצוע במטרה להמשיך בבירור. אי פריון יכול לנבוע ממגוון גורמים – היעדר ביוץ, מבנה ספציפי של הרחם, איכות הזרע ועוד. אבחון הבעיה יסייע לבנות תוכנית טיפולית מתאימה, כאשר במקרים רבים, גם אם הבעיה היא בזרע, האישה תידרש לעיקר הטיפול.
הצעד הראשון
בקרב הציבור קיימת סברה ש- טיפולי פוריות מחייבים בהכרח הפריה חוץ גופית או שאיבת ביציות. אלו הם אכן טיפולים שלעיתים נעזרים בהם, אך בשלב הראשון מנסים לבדוק את יעילותם של אמצעים פולשניים פחות. אם, בסיום תהליך האבחון, מתברר כי האישה אינה מבייצת, יתחיל טיפול באמצעות איקקלומין (או קלומיפן ציטרט/קלומיד). מדובר בתרופה הניתנת בטבליות לבליעה, כשאת הטיפול מלווים בבדיקות אולטרה-סאונד. הבדיקות יבחנו את מצב הזקיקים שבשחלות (בתוך הזקיק מבשילה הביצית) ואת עוביה של רירית הרחם. אם בבדיקה עולה כי הזקיקים מפותחים, לעיתים יומלץ על קבלת זריקה להשראת ביוץ. לרוב, כ-36 עד 48 שעות מקבלת זריקה יתרחש הביוץ, ומומלץ כי בני הזוג יקיימו יחסי מין סביב מועד זה.
טיפולים מתקדמים
במקרים שבהם הטיפול הראשוני לא צלח ניתן להתקדם לשלב הבא. כעת יינתנו לאישה זריקות FSH מתוך כוונה לגרות את הזקיקים ולגרום להם לצמוח. לרוב האישה תקבל הדרכה כיצד לבצע את הזריקות באופן עצמאי, ותוכל להשלים אותן בנוחות בביתה. גם במקרה הזה הטיפול יכלול מעקב באמצעות אולטרה-סאונד, כאשר הציפייה היא לראות התפתחות של זקיקים והתעבות של רירית הרחם. מלבד זאת, האישה גם תעבור בדיקות דם שיבחנו את רמת האסטרוגן בדמה. בדרך כלל טיפול בזריקות יימשך כמה חודשים, ואם לא מושגת התוצאה המבוקשת, ניתן יהיה לפנות לשלב הבא – שאיבת ביציות וכמובן גם הפריה חוץ גופית.
הפריה באמצעות IVF
אם הטיפולים השונים שתוארו עד כה לא השיגו את ההריון המבוקש, בדרך כלל ימליץ הרופא המטפל על שאיבת ביציות ועל הפריה חוץ גופית. פעמים רבות, אם האישה חצתה את גיל 39, יומלץ כי תתחיל כבר בשלב הראשון בהפריה חוץ גופית. במסגרת טיפול זה, נשאבות ביציות מגוף האישה ומפגישים אותן במעבדה עם זרע הגבר. השאיבה מתבצעת לרוב בהרדמה מלאה באמצעות אולטרה-סאונד נרתיקי השואב את הביציות מתוך הזקיקים שבשחלות. בהמשך, כמה ימים אחרי ההפריה, העוברים שנוצרים מוחזרים לרחם, והאישה ממשיכה במעקב רפואי עד להשלמת תקופת ההריון.