התעברות המתרחשת באופן טבעי ובגיל צעיר, היא עדיין הדרך המומלצת ביותר ללידה של ילדים בריאים. יחד עם זאת, לא תמיד נסיבות החיים מאפשרות לנשים ללדת בגיל צעיר. כמו כן לא תמיד ההתעברות יכולה להתרחש באופן טבעי, אם בשל היעדר בן זוג ואם בשל בעיות פוריות למשל. במקרים האלו מגיע המדע המודרני לעזרה ומציע אפשרות של שימור ביציות, המבוססת על תהליך הכולל שאיבת ביציות ולאחר מכן הקפאת ביציות.
הליך של שאיבת ביציות והקפאתן, מאפשר לנשים להחליט באיזה שלב בחייהן הן מעוניינות להקים משפחה, ללא קשר לגילן הביולוגי וכן מאפשר לבני זוג המתמודדים עם בעיות פוריות, להביא לעולם ילדים משלהם. במאמר שלפניכם נפרט אודות התהליך המרתק של שאיבה ושל הקפאת ביציות.
מי רשאית לפי החוק הישראלי לעבור תהליך של הקפאת ביציות?
עד לתחילת שנת 2011, האפשרות לעבור הקפאת ביציות, הייתה רלוונטית בעיקר לנשים שסבלו מבעיות רפואיות כאלו ואחרות. כך למשל אם היה על האישה לעבור טיפולים הפוגעים בפוריות כמו סוגים שונים של טיפולים אונקולוגיים, היה באפשרותה לעבור תהליך של שאיבת ביציות ובכך להבטיח שחרף הטיפולים, תוכל בעתיד להעמיד צאצאים.
כמו כן עד 2011, האפשרות הייתה פתוחה בפני בני זוג שהתמודדו עם בעיות פוריות. זאת כיוון שלמשל במקרים של מיעוט זרע, יתכן בהחלט שכדי להביא ילדים לעולם, יצטרכו בני הזוג לעבור תהליך של הפריה מלאכותית, הכרוך בשאיבת ביציות והקפאתן. היום לעומת זאת, כל אישה ישראלית יכולה להקפיא ביציות, כל עוד היא בגיל המתאים, אפילו אם יש לה ילדים וגם אם היא בריאה ולא נשואה.
החוק מתייחס לגיל האישה כיוון שככול שהקפאת הביציות מבוצעת בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי להרות מהביציות ולהביא לעולם ילד בריא, גבוה יותר בהתאם. למעשה הסיכוי להצלחת הטיפול במקרים שבהם השאיבה בוצעה באישה מעל גיל 40, נחשב למזערי. כפועל יוצא מכך הגיל המרבי המותר בחוק הוא 41. כמו כן נכון להיום החוק מונע מנשים מתחת לגיל 30 לעבור הקפאת ביציות, למעט במקרים שבהם ישנה סיבה רפואית לכך, כפי שנרחיב בהמשך.
היבטים חוקיים של שאיבת והקפאת ביציות
כיום ידוע כי על מנת להשיג היריון באמצעות הקפאת ביציות, דרושות בין 15 ל-20 ביציות. החוק הישראלי מאפשר להקפיא עד 20 ביציות סך הכול או לבצע ארבעה מחזורי טיפול של שאיבה והקפאה (הראשון מהשניים). כמו כן החוק מאפשר למטופלות לעשות שימוש בביציות המוקפאות רק עד גיל 54 לכל המאוחר.
החוק גם מגדיר במפורש מי רשאית לקבל מימון מקופות החולים עבור טיפולי שאיבת ביציות, כשבעיקר מדובר על נשים שסובלות ממצב רפואי או מחלה מסוימת, שעשויים לפגוע בפוריות שלהן בגיל מוקדם או באופן כללי. בין היתר מדובר בנשים שצריכות ליטול תרופות הפוגעות בפוריות, נשים הסובלות מגידול ממאיר באיברי הרבייה, נשים שנמצאות לפני ניתוח בשחלות ועוד.
ההכנה לקראת שאיבת הביציות
התהליך של הקפאת ביציות מתחיל כשבוע עד חודש לפני השאיבה עצמה. זאת כיוון שהשאיפה היא לשאוב כמה שיותר ביציות וכדי לעשות זאת יש לעודד את השחלה להצמיח זקיקים שבהם נמצאות ביציות בשלות. גירוי השחלה לייצר זקיקים מבוצע על ידי תרופות הורמונליות הניתנות בזריקה והמעקב אחרי ההתקדמות של התהליך מבוצע באמצעות בדיקת דם (המאפשרת להעריך את כמות האסטרדיול המופרש מהזקיקים) ובדיקת אולטרסאונד וגינלי (המאפשרת להעריך את קוטר הזקיקים). כיממה וחצי לפני המועד של שאיבת ביציות, מבוצעת הזרקה של הורמון נוסף, שתפקידו הוא לגרום להבשלת הביציות בזקיקים ולאפשר את השאיבה שלהן.
כיצד מתבצעת השאיבה?
שאיבת ביציות מבוצעת באמצעות מחט המולבשת על מתמר אולטרסאונד וגינלי. המתמר מוחדר לנרתיק ומשמש לצורך הכוונת המחט לשחלה, דרך קירות הנרתיק. בזמן שהמחט בשחלה, הרופא דוקר את הזקיקים שמכילים ביציות בזה אחר זה ושואב את מהם את הביציות. הפעולה עצמה מצריכה מיומנות רבה אך בגדול לא אמורה להימשך יותר מעשרים דקות סך הכול.
במסגרת הפעולה בדרך כלל מצליח הרופא לשאוב בין עשר לתריסר ביציות סך הכול. את הביציות שנשאבו מעבירים למעבדה שבה בוחנים אותן תחת עינית המיקרוסקופ ורק לאחר מכן ניתן לבצע הקפאת ביציות. חשוב רק לציין כי ישנם מקרים שבהם אין צורך להקפיא את הביציות, שכן הן מועברות להפריה במבחנה, סמוך למועד השאיבה.
האם מדובר בהליך הנחשב למסוכן?
שאיבת ביציות ומובן שגם הקפאת ביציות, הן פרוצדורות בטוחות ביותר ושיעור הסיבוכים שלהן הוא אפסי. הסיכון לסיבוכים מעט גבוה יותר בקרב נשים הסובלות ממחלות רקע מסוימות (כמו קרישיות יתר או מחלות ראומטיות) ולכן לפני ביצוע השאיבה, המטופלת עוברת סדרה ארוכה של בדיקות מקדימות.
במסגרת הבדיקות מבררים האם ישנו מצב רפואי מסוים המחייב התייחסות מיוחדת ומבינים כיצד ניתן למזער את הסיכוי לסיבוכים כאלה ואחרים. הסיבוכים הנדירים כוללים בין היתר פגיעה באיברים פנימיים כמו שלפוחית השתן, המעיים או כלי דם, דימום פנימי ודלקות אגן הבאות לידי ביטוי בהתפתחות של אבצס באזור החצוצרות או השחלות.
חשיבות הבחירה ברופא מיומן
ישנם מספר גורמים המשפיעים הן על הסיכוי לסיבוכים והן על הצלחת התהליכים של שאיבת ביציות ושל הקפאת ביציות. אחד הגורמים החשובים ביותר הוא הניסיון של הרופא המבצע את הפרוצדורות: מן הסתם ככול שרמת המיומנות של הרופא המבצע את השאיבה וההקפאה גבוהה יותר, כך בהתאם גם הסיכוי לסיבוכים ולכשל של הטיפול, נמוך יותר.
זהו המקום להכיר את פרופסור יעקב לברון, מומחה בעל שם עולמי למיילדות, גניקולוגיה ופריון, המכהן כיועץ הפריון הראשי של קופת חולים מאוחדת. פרופ' לברון עוסק בתחום הפריון כבר קרוב לשלושה עשורים ובמהלך שנות עבודתו הרבות, תרם לפיתוח של טכניקות חדשות לטיפול בבעיות פריון, הן בגברים והן בנשים. בין היתר מתמחה פרופ' לברון בהליכים של הקפאת ביציות ושאיבת ביציות, שבהם נזקפים לזכותו שיעורי הצלחה פנטסטיים. לקבלת פרטים נוספים ולתיאום מועד לפגישת ייעוץ בנושא, השאירו את הפרטים שלכם באתר ונציג שירות ישוב אליכם בהקדם.