פונדקאות בארץ ובחו"ל – שאלות ותשובות

פונדקאות בארץ ובחו"ל – שאלות ותשובות

מה זו פונדקאות או "נשיאת עוברים?

בתהליך ההפריה החוץ גופית (IVF) מוצאות הביציות מתוך זקיקי השחלה ומופרות בתנאי מבחנה. העוברים המתקבלים בהליך זה גדלים בתנאי מבחנה במשך מספר ימים בטרם הם מוחזרים לרחם לצורך המשך התפתחותם עד הלידה. טכנולוגיה זו מאפשרת מבחינה רפואית להחזיר את העוברים האלה לרחמה של אישה אחרת אשר הביציות אינן שלה. נוצר כאן מצב שאינו "טבעי" בו יש מעמד של "הורים ביולוגיים" שהם המקור הגנטי של הביצית והזירעון מהם נוצר העובר ומעמד של "אם פונדקאית" שברחמה העובר יתפתח עד לידתו.

מה הם עיקרי החוק לנשיאת עוברים במדינת ישראל?

בשנת 1996 נחקק חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו 1996, הידוע בכינויו "חוק הפונדקאות"
לפיו מותרת פונדקאות לזוגות הקשורים בקשר נישואין או בהסכם זוגיות בלבד. הרקע לאישור פונדקאות מלאה (בניגוד לפונדקאות חלקית בה מותרת השימוש בביצית של הפונדקאית) נובע מהצורך לאפשר זיהוי זיקה ביולוגית גנטית בין אחד ההורים לפחות לצאצא שנולד במטרה למנוע "סחר" בילדים.
הפונדקאית וההורים הביולוגיים חייבים לערוך ביניהם הסכם בכתב בפני עורך דין. ההסכם לנשיאת עוברים כולל סעיפים בדבר תשלומים חודשיים לאם הפונדקאית לכיסוי הוצאות הכרוכות בביצוע ההסכם, (למשל הוצאות עבור ייעוץ משפטי), כן פיצוי על ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה או הפסד זמני של כושר השתכרות, או כל פיצוי סביר אחר. עורך הדין משמש כנאמן על שני הצדדים להעברת התשלומים כנדרש לפי החוזה מצד אחד לשני.

הצורך בנשיאת עוברים חייב לקבל את אישורה של ועדה מיוחדת, שמינה שר הבריאות, שכוללת 7 חברים מתחומים שונים, (רופא, משפטן, עו"ס ואיש דת). בקשה לאישור ההסכם מוגשת לוועדה בצירוף חוות דעת רפואית ופסיכולוגית לגבי אי-יכולת של האם המיועדת לשאת הריון וכשירותה של הפונדקאית למימוש התהליך.

כתנאי לאישור ההסכם הועדה חייבת להשתכנע כי: ההסכם נעשה מרצון חופשי תוך הבנת משמעותו ותוצאותיו, שאין חשש לפגיעה בבריאות האם הפונדקאית ו/או בשלום הילד שייוולד ושאין בהסכם תנאים הפוגעים בזכויותיו של אחד מהצדדים ו/או הילד שייוולד.

לאחר שוועדת האישורים בחנה את כל המסמכים, שמעה את כל הצדדים, (כולל גורמים נוספים אם נדרש) ושקלה את מכלול הנתונים, היא רשאית, לאשר את ההסכם. כל שינוי בהסכם טעון אישור הועדה. הועדה גם רשאית לשוב ולדון באישור שנתנה, אם חל שינוי מהותי בנסיבות וכל עוד לא הושתלה הביצית המופרית באם הפונדקאית. דיוני הועדה הם חסויים ואסור לפרסמם.

הצדדים להסכם, קרי האם הפונדקאית וההורים המיועדים חייבים להיות בגירים, תושבי ישראל; אסור שיהיה ביניהם קשר משפחתי. האם הפונדקאית חייבת להיות אם לילד/ה ובת אותה דת של האם הביולוגית.

מעמד הילד שנולד על פי הסכם לנשיאת עוברים – סעיף 10 לחוק מפריד בין משמורת על הילוד לאפוטרופסות עליו. הסעיף קובע כי המשמורת על הילוד מרגע לידתו תהא של ההורים המיועדים ועליהם יחולו האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו, וכי פקיד הסעד יהיה אפוטרופוס של הילד עד למתן צו ההורות. ע"י בית המשפט.

לאחר הלידה נותן בית המשפט צו שקובע כי ההורים הביולוגיים הם הוריו הבלעדיים של הילד, אלא אם נוצרו נסיבות אחרות המצדיקות החלטה אחרת לטובת הילד.

עד למתן צו ההורות אין לאם הפונדקאית זכות לחזור בה מההסכם ולקבל את הילד (אלא אם חל שינוי נסיבות המצדיק זאת מבלי לפגוע בטובת הילד). לאחר מתן צו ההורות בית המשפט לא יאשר חזרה מהסכם פונדקאות.

מי אינו זכאי לשרות של פונדקאות?

החוק הקיים כיום בישראל כבר מתיר פונדקאות לנשים ללא בן זוג המוכר בהסכם נישואין או הסכם זוגיות. לעומת זאת התיקון הזה לחוק משנת 1996 אינו חל על גברים הנזקקים לפונדקאות ללא בת זוג מוכרת בהסכם נישואין או הסכם זוגיות. בימים אלה מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת על מנת לשנות את החוק ולאפשר הכללה של המגזרים הנ"ל במסגרת החוק.

היכן ניתן לבצע פונדקאות?

ניתן לבצע פונדקאות בארץ וגם בחו"ל. בארץ נדרש אישור של הועדה לנשיאת עוברים מטעם משרד הבריאות שתפקידה לאשר את ההתאמה הרפואית של האם הביולוגית והפונדקאית לתהליך. לאחר האישור נערך חוזה בין שני הצדדים ע"י עורך דין המסדיר את ההסכם. שני הצדדים מגדירים גורם משפטי שישמש הנאמן שלהם לצורך מימוש ההסכם. ניתן להיעזר בסוכנויות תיווך המאתרות תורמות אך ניתן לעשות זאת גם באופן עצמאי ולנהל משא ומתן על תנאי הפונדקאות והתשלום באופן עצמאי.

ביצוע פונדקאות בחו"ל אפשרי בתנאי שטיפול זה מעוגן בחוק באותה מדינה בה אמורה להתבצע הפונדקאות. הגורם המשפטי באותה מדינה אחראי לעגן בחוזה את ההסכם בין שני הצדדים ולקבוע נאמן/ים בארץ ובחו"ל שיסדירו את מימוש ההסכם. עם הלידה התינוק נמסר למשמורת ההורים הביולוגיים ומתחיל הליך האזרוח שלו. זה נעשה באמצעות צו הורות מבית המשפט בישראל, מן התינוק נלקחת דגימה גנטית בנוכחות אישיות קונסולרית מישראל והדגימה מועברת בדואר דיפלומטי ארצה לבחינה של ההתאמה הגנטית לאחד ההורים. הליך זה יכול להמשך מספר שבועות עד קבלת הצו בהם ישהה התינוק בחו"ל עם הוריו עד קבלת הוויזה.

יש מספר מצומצם של מדינות בהן ניתן לבצע פונדקאות לאזרחים באופן חוקי והתקנות האלה המתירות את השירות יכולות להשתנות עם הזמן. זרים הן אוקראינה, גיאורגיה, הודו ומספר מדינות בארה"ב. רופאים בארץ העוסקים בתחום יכולים להנחות את המטופלים למימוש הטיפול בארץ ובחו"ל.

האם יש השתתפות בעלות הטיפול בפונדקאות?

פונדקאות הוא טיפול יקר שעלותו מסתכמת מאות אלפי שקלים. הטיפול אינו כלול בסל הבריאות ולכן קופות החולים אינן נוטלות חלק במימונו כולל הביטוחים המשלימים. יחד עם זאת ניתן לפנות לקבלת סיוע לעמותות וולונטריות אותן ניתן לחפש באינטרנט.

מי יכולה לשמש פונדקאית?

הפונדקאית חייבת להיות אזרחית ישראלית, בגירה, אינה קרובת משפחה של מי מהצד שמנגד, בת אותה דת ופנויה. בתנאים חריגים הועדה תוכל לאשר גם אישה נשואה. היא תצטרך להוכיח כשירות והתאמה בריאותית פיזית ונפשית לעבור את ההליך.

מה הנוהל להבאת התינוק/ת לארץ מחו"ל?

בנוכחות נציגות קונסולרית מישראל נלקחת דגימה גנטית מן הילוד (משטח תאים מפנים הלחי של התינוק באמצעות מקלון עם צמר גפן) ונשלחת בדואר דיפלומטי ארצה. בית המשפט מוציא צו לבדיקת סיווג רקמות להוכחת הורות) לאחר הוכחת אבהות ע"י סיווג רקמות (האם צריכה להיות בחו"ל עם התינוק ולפעמים נדרשת בנוסף לפונדקאות גם תרומת ביצית) מוציא בית המשפט בארץ צו הורות המאפשר להכניס את הילוד/ה לארץ ולרשום אותו במרשם האוכלוסין כבן/בת של ההורים הביולוגים. תהליך זה יכול להמשך משבועיים עד כחודש.

מה ההתוויות הרפואיות לפונדקאות?

ההתוויות לפונדקאות יכולות לנבוע משני גורמים המביאים לנבצרות של האישה להרות וללדת באופן עצמוני.
א. מצבים בהם יש העדר רחם או קיים רחם חולני שאינו מאפשר הריון והולדה.
העדר רחם מולד, מצב לאחר כריתת רחם, אי ספיקה קשה של צוואר הרחם, מומים מבניים של הרחם, שרירנים ומחלות ניווניות של הרחם, הידבקויות קשות של חלל הרחם.

ב. מצבים ו/או מחלות שיסכנו את בריאות האם ו/או הילוד כולל את חיי כ"א מהם.
מחלות ריאומטיות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, אחרי השתלת איברים וכל מחלה עם פגיעה רב מערכתית.

האם יש תרומה גנטית מהפונדקאית לתינוק/ת?

לפונדקאית אין כל תרומה למערך הגנטי של הוולד אותו היא נושאת ברחמה.

מה העלות של טיפול פונדקאות?

העלות משתנה מעת לעת בתלות בגורמים רבים כולל היצע וביקוש. המחיר נתון למשא ומתן עם הסוכנות המאתרת את הפונדקאיות או מול הפונדקאית עצמה כאשר ההליך נעשה באופן עצמאי. מרבית הפונדקאיות עוברות את ההליך לא מתוך אלטרואיזם ולכן הן מנסות למקסם את שכרן. נכון לשנת 2020 העלות הממוצעת של התהליך בארץ הינה כ 320000 ₪ (80,000€) כאשר הטיפול נעשה בחו"ל עלותו יכולה להגיע ל 120,000€ בתלות במדינה בה השירות ניתן. כאשר מציעים תמחור נמוך מאוד יש לבדוק היטב את פרטי ההצעה כיוון שבשלבים שונים עלולים להתווסף תשלומים בלתי צפויים או סמויים נוספים. הדבר נכון במיוחד לגבי טיפולים בחו"ל המנסים להיות אטרקטיביים באמצעות התמחור.

האם אפשר להעביר עוברים טריים לחו"ל לצורך "השתלתם" ברחם הפונדקאית?

ההליך בארץ ובחו"ל מבוסס על פי רוב בהקפאה של העוברים. לאחר איתור הפונדקאית ניתן להפשיר אותם לצורך השתלתם ברחמה. כאשר ניתן לתכנן את הטיפול מראש אפשר לסנכרן בין הפונדקאית לאם הביולוגית ולהשתיל עוברים טריים. את ההליך הזה ניתן לבצע גם אם הפונדקאית בחו"ל כיוון שקיים בידנו אינקובטור נייד אותו ניתן להטיס למדינת היעד. הליך זה מצריך תיאום עם רשויות התעופה והמכס בארץ ובחו"ל.

אם האם הפונדקאית אינה יהודייה מה מעמדו של הילוד מבחינה דתית?

בארץ הפונדקאית צריכה להיות בת לאותה דת. גם במצב זה קיים קושי הילכתי ניכר. קל וחומר לגבי ילודים מפונדקאיות מחו"ל שאינן יהודיות. מכיוון שההליך חסוי ואין נגישות לאף גורם ממשלתי או לא ממשלתי למסמכים הרפואיים והמשפטיים ללא צו של בית משפט אין לממסד הדתי גישה אליהם כך שהנושא חסוי.
לגבי מטופלים דתיים הנזקקים לשרות פונדקאות קיימות מבחינה הלכתית גישות חצויות בקרב הרבנים. למטופלים שהנושא ההלכתי חשוב מאוד ניתן להתייעץ עם סמכות רבנית המתאימה להם כיוון שיש המתירים בתנאים של "גיור לחומרה" ושיש מחמירים שאוסרים בכל תנאי.

איך נעשה הליך מעקב ההיריון והלידה?

בכל שלבי הטיפול הפונדקאית המיועדת נמצאת במעקב רפואי צמוד במסגרת בית החולים ISIDA שבקייב. זהו בית חולים בבעלות פרטית לרפואת נשים ומיילדות בקייב בעל תו תקן רפואי של iso9000 ובו כל האמצעים הנדרשים לטיפול בהפריה חוץ גופית, גניקולוגיה מיילדות וגנטיקה רפואית. לבית החולים גם יכולות לעשות מיקור חוץ של טכנולוגיות שנות הקיימות במרכזי מצוינות בודדים באירופה וגם בישראל.

מעקב ההיריון מתנהל ע"י צוות רופאים מומחים ואחיות לפי פרוטוקול למעקב תקופתי אחר האישה ההרה המקובל גם בארץ על מנת לוודא את התפתחותו התקינה של ההיריון ולאת סטיות ממנו מוקדם ככל האפשר על לטפל בהם בזמן.

איזה בדיקות גנטיות ניתן לעשות לפונדקאית במהלך ההיריון?

טרם הטיפול בפונדקאות ההורים המיועדים מחויבים לעבור ייעוץ גנטי ולנהוג לפי המלצותיו. בעת ההיריון לאוכלוסייה שתוגדר כברת סיכון תתאפשר בדיקת מי שפיר בהתאם לממצאי המעקב בבית החולים (או בארץ במימון עצמי). לכל הפונדקאיות תבוצע בדיקת NIPT שהיא בדיקה המסוגלת לבדוק DNA עוברי בדם הפונדקאית. בדיקה זו אינה מסכנת את ההיריון. קיימת אפשרות לביצוע בדיקה גנטית על העובר טרם החזרתו לרחם בין אם למניעת בעיה גנטית ובין אם לצורך קביעת מין הילוד. שירות זה כרוך בעלות נוספת.

 מהם תנאי הטיפול והליווי של פרופ' לברון וצוות מרפאות ל.ב בקייב שבאוקראינה?

התמחור של פונדקאות בקייב מושפע בעיקר מהנתונים של האם הביולוגית. ישנו מתאם בין גיל האם הביולוגית לסיכויי ההתעברות של הפונדקאית. פונדקאיות נרתעות בד"כ לשרת זוגות בהם הסיכוי להצליח במימוש היריון נמוך. מצד שני ההוצאה הכספית המצטברת במקרים כאלה עולה מאוד ופוגעת בכדאיות של מתן השירות הזה. לפיכך אנו מבחינים בשלוש  תתי אוכלוסיות:

• כאשר האם הביולוגית היא מתחת לגיל 36 ולה רזרבה שחלתית תקינה. זו קבוצה עם סיכויי הצלחה מיטביים.
• כאשר האם הביולוגית נזקקת לתרומת ביצית בכל גיל. זו קבוצה עם סיכויי הצלחה מצוינים.
• כאשר האם הביולוגית היא מעל גיל 36 או בעלת רזרבה שחלתית נמוכה בכל גיל. זו קבוצה עם סיכויי הצלחה שיורדים ככל שהגיל מתקדם יותר.

עלות השירות של פונדקאות ב"לב הפריה חוץ גופית ופונדקאות" עומד על 70,000€. בתוך המחיר הזה מגולם שכ"ט השרות המשפטי שישולם בנפרד לגורם המשפטי, עלות תרומת הביצית אם זה נדרש, עלות השירות הרפואי למעט תוספת נדרשת עבור ניתוח קיסרי והיריון תאומים וכן עלות הביות עד ההכרה הרשמית המאפשרת חזרה ארצה.

עבור שתי הקבוצות הראשונות התשלום הנ"ל יכסה את כל ההוצאות עד ללידת חי. עבור מטופלים מהקבוצה השלישית ההוצאות על הטיפול עד הגעה לשבוע 12 להיריון יקוזזו במידה שההיריון יסתיים בהפלה.

לפרטים נוספים אודות התהליך וייעוץ מפרופ' לברון התקשרו 054-3160702 או השאירו פרטים באתר