חוק הפונדקאות החדש

בני זוג ואנשים יחידים המעוניינים להביא ילדים לעולם, מגלים לא פעם כי מדובר בתהליך לא פשוט. לעיתים אחד מבני הזוג סובל מהפרעה בפריון, או שמתברר כי האישה אינה מסוגלת לשאת את ההריון בשל מגבלות רפואיות שונות. במקרים אחרים, כאשר מדובר בגברים המעוניינים להפוך להורים יחידנים, או בזוג של גברים המנהלים זוגיות, הבעיה מורכבת אף יותר. חוק הפונדקאות הישראלי נחקק בשנת 1996 והוציא מן הכלל חלקים רחבים מן האוכלוסייה, ותקוותם של רבים הייתה כי חוק הפונקדאות החדש יאפשר פונדקאות גם לזוגות חד מיניים ולאנשים פרטיים, אך ככל הנראה הדרך ליעד זה עוד רחוקה.   

מהו חוק הפונדקאות

בישראל שמו המלא של חוק הפונדקאות הוא “חוק הסכמים לנשיאת עוברים” ומטרתו ליצור קריטריונים ברורים וחוקיים לתהליך הפונדקאות. עד לתקנות החדשות שנקבעו בחוק, תהליך פונדקאות היה פתוח אך ורק בפני זוגות הטרוסקסואליים שאין באפשרותם להביא ילד לעולם באופן טבעי או באמצעות הפריה מלאכותית. זוגות אלו נדרשו לעבור ועדת אישורים מטעם משרד הבריאות במטרה לאשר כי אין באפשרות האישה להתעבר ולשאת את ההריון. מלבד בדיקה זו, נדרשו בני הזוג והפונדקאית לעבור הערכה פסיכולוגית שנועדה לבדוק את ההתאמה שלהם לתהליך כולו, וזאת מתוך כוונה למנוע נזק כלשהו לאחד מן הצדדים. מלבד זאת, ההורים המיועדים חויבו לקבל ייעוץ על מנת לבדוק האם קיימות עבורם אפשרות אחרות של הורות שאינן כרוכות בהליך פונדקאות. גם כיום, נדרשים מגישי הבקשה לפונדקאות לעבור בדיקות שונות במסגרת ועדת האישורים הכוללת רופאים גניקולוגים, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, משפטן ואיש דת (בהתאם לדתם של הצדדים). ועדה זו נדרשת גם היום לפעול בהתאם להגבלות הנוגעות לזהותה של הפונדקאית נושאת ההריון, ורק במידה שהוועדה מאשרת את התהליך ואת ההסכם שנחתם עם הפונדקאית, ניתן להשלים את ההסכם.

עיקרי החוק החדש

כפי שניתן להיווכח, פונדקאות בישראל היא הליך מורכב המקפיד בשמירה על שלמות גופה ונפשה של הפונדקאית, אך בעיני רבים חוק זה היה מצומצם מדי והפלה אוכלוסיות שונות בחברה. התקווה הייתה כי התקנות החדשות של החוק, יותירו הליך פונדקאות בארץ גם לזוגות חד מיניים וגם להורים יחידנים. אלא שבפועל, חברי כנסת רבים הצביעו נגד סעיף זה, והותירו על כנו את איסור הפונדקאות עבור זוגות חד מיניים ועבור אבות יחידנים. החידוש העיקרי הוא מתן היתר לנשים ללא בן זוג להיעזר בהליך פונדקאות במידה שהן סובלות מבעיה רפואית המונעת מהן לשאת את ההריון. שינוי נוסף נוגע לזהותה של האם הפונדקאית. עד כה הוועדה הרפואית אפשרה רק לנשים שאינן נשואות לשאת בהריון, מלבד כמה חריגים מסוימים. החוק החדש מאפשר לאישה נשואה לשאת בהריון במידה שהיא ילדה בעבר עד ארבעה ילדים. המטרה בתיקון זה היא להקל את הקריטריונים שבהן נדרשת אישה נושאת לעמוד, על מנת להגדיר את מאגר הנשים הנושאות הריון.

סערת החוק

כצפוי, עוררו התקנות החדשות מחלוקות רבות וסערות רבות, בין השאר מכיוון שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר לא מזמן כי יתמוך בזכותם של זוגות חד מיניים להיעזר בתהליך. החלטתו של נתניהו נובעת ככל הנראה מלחצים קואליציוניים שהפעילו עליו הסיעות החרדיות, וחברי כנסת רבים דיברו כנגד התקנות החדשות והאפליה שהן משמרות. בסופו של דבר, כיום זוגות חד מיניים המעוניינים בילד משלהם, עדיין אינם יכולים להשלים את תהליך הפונדקאות בארץ, אלא הם נדרשים לבצע הליך זה בחו”ל בלבד. לא נותר אלא להמתין ולגלות כיצד ישתנה החוק בשנים הבאות.