אבחון גנטי טרום הריוני

העובר האנושי בנוי ממספר תאים הנושאים את המידע הגנטי הדרוש להתפתחותו התקינה. לעתים, קורה שנוצרות שגיאות במידע הגנטי, שיכולות לגרום להפלות חוזרות ו/או הולדה של ילדים חולים בתחלואה חמורה. מטרת האבחון הגנטי הטרום השרשתי היא לאתר שגיאות כאלה בעובר שנוצר בהפריה חוץ גופית, בטרם החזרתו לרחם. כך ההורים יכולים לקבל החלטה מושכלת על הפסקת הריון אם מתברר שישנה סבירות גבוהה לתחלואה חמורה ובלתי הפיכה.

ישנם 3 סוגים עיקריים של ליקויים גנטיים שעשויים לפגוע בעובר ושהאבחון הגנטי הטרום הריוני יכול לגלות – שגיאות נקודתיות (מוטציות), שגיאות במספר הכרומוזומים של העובר וליקויים מבניים בכרומוזומים של אחד ההורים (טרנסלוקציה).

שגיאות גנטיות נקודתיות (מוטציות) בדרך נמצאות במצב סמוי אצל אחד מההורים או אצל שניהם ועלולות להוביל להריון של עובר חולה במחלה חמורה. אפשרות אחרת להיווצרות של שגיאות גנטיות נקודתיות בעובר, המתרחשת לעיתים רחוקות מאוד בלבד, היא היווצרות של מוטציות גנטיות חדשות, שלא היו קיימות בהורים, בתהליך היווצרותו של העובר.

במצב תקין, לעובר יש 46 כרומוזומים, 23 מכל הורה. לעתים, נוצר מצב של חוסר או עודף של כרומוזום מסוים עקב תקלה הקורית בדרך כלל בביצית. הדוגמא הידועה לעודף כרומוזומים היא תסמונת דאון, שבה ישנם 3 עותקים של כרומוזום 21. דוגמא לחוסר היא תסמונת טרנר, שבה לנקבה יש עותק אחד של כרומוזום איקס בלבד במקום שניים.

להורה שסובל מליקוי מבני של הכרומוזומים יש אמנם מידע גנטי מלא, אך בשל הליקוי המבני, מרבית תאי המין שנוצרים בעובר של הורה כזה מכילים שגיאות בתכולת הדי אן אי  (עודף או חוסר). שגיאות כאלה בדרך כלל מונעות את השרשת העובר מלכתחילה או גורמות להפלות חוזרות. נכון אמנם ששגיאה גנטית בעובר הנובעת מליקוי מבני בכרומוזומים של אחד מהוריו יכולה להסתיים בלידת תינוק מאוזן כמו ההורה או תינוק בריא לחלוטין, אך הדבר קורה לעתים רחוקות מאוד.

כאמור, אבחון זה נעשה בטרם החזרה של עובר שנוצר בהפריה מלאכותית לרחם, או בשלבים המוקדמים מאוד של ההריון, מיד אחרי ההחזרה לרחם, בניגוד, למשל, לסקר גנטי שנעשה אצל ההורים, עוד בטרם ההפריה, כמו גם בניגוד לבדיקת מי שפיר, הנעשית בשלבים מתקדמים יותר של ההריון.

למרות המאמץ הרב שמושקע בימינו באיתור מקדים של נשאות למחלות גנטיות בזוג ההורים באמצעות סקר גנטי הנעשה עוד בשלב תכנון ההיריון, הרי שלמרבה הצער, חלק לא מבוטל מהמקרים מתגלה רק בעקבות לידה של ילוד חולה – בין אם להורים עצמם ובין אם במשפחתם הקרובה.

עד לא מזמן, בדיקת מי שפיר והפסקת היריון במקרה בו התגלתה מחלה גנטית חמורה היו הפרוצדורה הרפואית המקובלת ביותר. יחד עם זאת, בדיקת מי שפיר כרוכה בסיכון, ובעיקר, עשויה להצביע על צורך בהפסקות היריון בשלב שבו הדבר עשוי לסכן את בריאות האם. אבחון גנטי טרום השרשתי מאפשר לגלות מצבים אלה מראש, עוד בטרם ההחזרה לרחם או מאוד בסמוך אליה, ולמנוע את הסיכונים הכרוכים בהפסקה יזומה של הריון בשלבים מאוחרים יותר.

הודות להתפתחות הטכנולוגית בתחום מיפוי וריצוף הגנום האנושי והטכניקות הקשורות בו, אנו יכולים לבצע כיום אבחון גנטי מלא על סמך עותק בודד או מספר עותקים קטן של די אן איי. כך, ניתן

לאתר ליקויים גנטיים בעובר עוד בשלב שבו הוא עדיין נמצא במבחנה, כמו גם בשלב מוקדם של ההיריון, וזאת בהתבסס על מיצוי של הדי אן איי העוברי המצוי בדם האם.

כידוע, בהפריה חוץ גופית יוצרים בדרך כלל מספר עוברים. ואז, בעוד העוברים מתפתחים בתנאי מעבדה, ניתן לבדוק את התוכן הגנטי של כל אחד מהם, מבלי לפגוע ביכולת ההשרשה וההתפתחות העתידית שלהם ולבחור את העוברים הבריאים לצורך השרשה.

הדבר תלוי בשיטה שבה מבצעים את האבחון. ישנן שיטות מתקדמות, המאפשרות לקבל תשובות מהירות יחסית. וכך, ניתן לבחור את העוברים הבריאים, להחזיר את חלקם לרחם בעודם טריים ואת האחרים להקפיא לטובת הריון עתידי. ישנן גם שיטות אבחון גנטי טרום הריוני הדורשות זמן ארוך יותר עד לקבלת תוצאה, כך שיש להקפיא את כל העוברים שנבדקו עד לקבלת התוצאות, ורק אז להפשיר את הבריאים שנבחרו לצורך החזרה לרחם.

היתרון המשמעותי ביותר של אבחון טרום הריוני הוא העיתוי שבו הוא נעשה – לפני תחילת ההיריון. בדיקות מסוגים אחרים, כמו סיסי שליה או מי שפיר, יכולות אמנם לזהות בסבירות גבוהה מאוד פגמים גנטיים בעובר, אך הן מבוצעות כשההיריון כבר במהלכו. אם בדיקות אלו יגלו שהעובר סובל ממחלה תורשתית מסוכנת, ההורים יצטרכו להחליט אם להביא אותו לעולם או להפסיק את ההיריון. בהתחשב בכך שישנם זוגות שהפסקת היריון עבורם היא מעשה בעייתי מבחינה מוסרית, יתרונה של בדיקה טרום היריון הוא משמעותי במיוחד.

האבחון מיועד לזוגות שנמצאים בסיכון גבוה להוריש מחלה גנטית קשה לילדיהם. למשל, כאשר שני ההורים זוהו כנשאים של גנים למחלה תורשתית קשה, כמו טיי-זקס או סיסטיק פיברוזיס, הסיכוי להולדתו של תינוק חולה הוא 25 אחוזים. במקרה כזה, אבחון מוקדם יכול למנוע את החזרתו של עובר חולה לרחם ולאפשר בחירה של עובר בריא. בנוסף, גם גיל ההורים יכול להיות גורם סיכון. שגיאות במספר הכרומוזומים, לדוגמה, היא בעיה ששכיחותה עולה עם הגיל. זו הסיבה שבמשרד הבריאות קיימת תכנית לאיתור מצבים אלו באוכלוסיות בסיכון.