פונדקאות

מה זו פונדקאות או "נשיאת עוברים"?
בתהליך ההפריה החוץ גופית (IVF) מוצאות הביציות מתוך זקיקי השחלה ומופרות בתנאי מבחנה. העוברים המתקבלים בהליך זה גדלים בתנאי מבחנה במשך מספר ימים בטרם הם מוחזרים לרחם לצורך המשך התפתחותם עד הלידה. טכנולוגיה זו מאפשרת מבחינה רפואית להחזיר את העוברים האלה לרחמה של אישה אחרת אשר הביציות אינן שלה. נוצר כאן מצב שאינו "טבעי" בו יש מעמד של "הורים ביולוגיים" שהם המקור הגנטי של הביצית והזירעון מהם נוצר העובר ומעמד של "אם פונדקאית" שברחמה העובר יתפתח עד לידתו.

מה הם עיקרי החוק לנשיאת עוברים במדינת ישראל?
בשנת 1996 נחקק חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו 1996, הידוע בכינויו "חוק הפונדקאות"
לפיו מותרת פונדקאות לזוגות הקשורים בקשר נישואין או בהסכם זוגיות בלבד. הרקע לאישור פונדקאות מלאה (בניגוד לפונדקאות חלקית בה מותרת השימוש בביצית של הפונדקאית) נובע מהצורך לאפשר זיהוי זיקה ביולוגית גנטית בין אחד ההורים לפחות לצאצא שנולד במטרה למנוע "סחר" בילדים.
הפונדקאית וההורים הביולוגיים חייבים לערוך ביניהם הסכם בכתב בפני עורך דין. ההסכם לנשיאת עוברים כולל סעיפים בדבר תשלומים חודשיים לאם הפונדקאית לכיסוי הוצאות הכרוכות בביצוע ההסכם, (למשל הוצאות עבור ייעוץ משפטי), כן פיצוי על ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה או הפסד זמני של כושר השתכרות, או כל פיצוי סביר אחר. עורך הדין משמש כנאמן על שני הצדדים להעברת התשלומים כנדרש לפי החוזה מצד אחד לשני.

הצורך בנשיאת עוברים חייב לקבל את אישורה של ועדה מיוחדת, שמינה שר הבריאות, שכוללת 7 חברים מתחומים שונים, (רופא, משפטן, עו"ס ואיש דת). בקשה לאישור ההסכם מוגשת לוועדה בצירוף חוות דעת רפואית ופסיכולוגית לגבי אי-יכולת של האם המיועדת לשאת הריון וכשירותה של הפונדקאית למימוש התהליך.

כתנאי לאישור ההסכם הועדה חייבת להשתכנע כי:
ההסכם נעשה מרצון חופשי תוך הבנת משמעותו ותוצאותיו.
שאין חשש לפגיעה בבריאות האם הפונדקאית ו/או בשלום הילד שייוולד.
שאין בהסכם תנאים הפוגעים בזכויותיו של אחד מהצדדים ו/או הילד שייוולד.
לאחר שוועדת האישורים בחנה את כל המסמכים, שמעה את כל הצדדים, (כולל גורמים נוספים אם נדרש) ושקלה את מכלול הנתונים, היא רשאית, לאשר את ההסכם. כל שינוי בהסכם טעון אישור הועדה. הועדה גם רשאית לשוב ולדון באישור שנתנה, אם חל שינוי מהותי בנסיבות וכל עוד לא הושתלה הביצית המופרית באם הפונדקאית. דיוני הועדה הם חסויים ואסור לפרסמם.

הצדדים להסכם, קרי האם הפונדקאית וההורים המיועדים חייבים להיות בגירים, תושבי ישראל; אסור שיהיה ביניהם קשר משפחתי. האם הפונדקאית חייבת להיות אם לילד/ה ובת אותה דת של האם הביולוגית.

מעמד הילד שנולד על פי הסכם לנשיאת עוברים – סעיף 10 לחוק מפריד בין משמורת על הילוד לאפוטרופסות עליו. הסעיף קובע כי המשמורת על הילוד מרגע לידתו תהא של ההורים המיועדים ועליהם יחולו האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו, וכי פקיד הסעד יהיה אפוטרופוס של הילד עד למתן צו ההורות. ע"י בית המשפט.

לאחר הלידה נותן בית המשפט צו שקובע כי ההורים הביולוגיים הם הוריו הבלעדיים של הילד, אלא אם נוצרו נסיבות אחרות המצדיקות החלטה אחרת לטובת הילד.

עד למתן צו ההורות אין לאם הפונדקאית זכות לחזור בה מההסכם ולקבל את הילד (אלא אם חל שינוי נסיבות המצדיק זאת מבלי לפגוע בטובת הילד). לאחר מתן צו ההורות בית המשפט לא יאשר חזרה מהסכם פונדקאות.

מי אינו זכאי לשרות של פונדקאות?
החוק הקיים כיום בישראל אינו מתיר פונדקאות לנשים ללא בן זוג מוכר בהסכם נישואין או הסכם זוגיות. משמעות הדבר היא שנשים המשתמשות בזרע תורם אינן יכולות עדיין לקבל שרות כזה. אותו דין חל על אנשי קהילת הלהטב"ים (לסביות, הומואים וטרנסגנדרים). בימים אלה מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת על מנת לשנות את החוק ולאפשר הכללה של המגזרים הנ"ל במסגרת החוק.

היכן ניתן לבצע פונדקאות?
ניתן לבצע פונדקאות בארץ וגם בחו"ל. בארץ נדרש אישור של הועדה לנשיאת עוברים מטעם משרד הבריאות שתפקידה לאשר את ההתאמה הרפואית של האם הביולוגית והפונדקאית לתהליך. לאחר האישור נערך חוזה בין שני הצדדים ע"י עורך דין המסדיר את ההסכם. שני הצדדים מגדירים גורם משפטי שישמש הנאמן שלהם לצורך מימוש ההסכם. ניתן להיעזר בסוכנויות תיווך המאתרות תורמות אך ניתן לעשות זאת גם באופן עצמאי ולנהל משא ומתן על תנאי הפונדקאות והתשלום באופן עצמאי.
ביצוע פונדקאות בחו"ל אפשרי בתנאי שטיפול זה מעוגן בחוק באותה מדינה בה אמורה להתבצע הפונדקאות. הגורם המשפטי באותה מדינה אחראי לעגן בחוזה את ההסכם בין שני הצדדים ולקבוע נאמן/ים בארץ ובחו"ל שיסדירו את מימוש ההסכם. על האם הביולוגית להיות נוכחת במדינה טרם הלידה. עם הלידה התינוק נמסר למשמורת ההורים הביולוגיים עד הסדרת צו ההורות ע"י בית המשפט בישראל. מן התינוק נלקחת דגימה גנטית בנוכחות אישיות קונסולרית מישראל והדגימה מועברת בדואר דיפלומטי ארצה לבחינה של ההתאמה הגנטית לאחד ההורים. הליך זה יכול להמשך מספר שבועות עד קבלת הצו בהם ישהה התינוק בחו"ל עם הוריו עד קבלת הוויזה.
המדינות בהן ניתן לבצע פונדקאות לאזרחים זרים הן אוקראינה, גיאורגיה, הודו ומספר מדינות בארה"ב. רופאים בארץ העוסקים בתחום יכולים להנחות את המטופלים למימוש הטיפול בארץ ובחו"ל.
האם יש השתתפות בעלות הטיפול בפונדקאות?
פונדקאות הוא טיפול יקר שעלותו מסתכמת במספר עשרות אלפי דולרים. הטיפול אינו כלול בסל הבריאות ולכן קופות החולים אינן נוטלות חלק במימונו כולל הביטוחים המשלימים. יחד עם זאת ניתן לפנות לקבלת סיוע לעמותות וולונטריות אותן ניתן לחפש באינטרנט.

מי יכולה לשמש פונדקאית?
הפונדקאית חייבת להיות אזרחית ישראלית, בגירה, אינה קרובת משפחה של מי מהצד שמנגד, בת אותה דת ופנויה. בתנאים חריגים הועדה תוכל לאשר גם אישה נשואה. היא תצטרך להוכיח כשירות והתאמה בריאותית פיזית ונפשית לעבור את ההליך.

מה הנוהל להבאת התינוק/ת לארץ מחו"ל?
בנוכחות נציגות קונסולרית מישראל נלקחת דגימה גנטית מן הילוד (משטח תאים מפנים הלחי של התינוק באמצעות מקלון עם צמר גפן) ונשלחת בדואר דיפלומטי ארצה. בית המשפט מוציא צו לבדיקת סיווג רקמות להוכחת הורות) לאחר הוכחת אבהות ע"י סיווג רקמות (האם צריכה להיות בחו"ל עם התינוק ולפעמים נדרשת בנוסף לפונדקאות גם תרומת ביצית) מוציא בית המשפט בארץ צו הורות המאפשר להכניס את הילוד/ה לארץ ולרשום אותו במרשם האוכלוסין כבן/בת של ההורים הביולוגים. תהליך זה יכול להמשך בממוצע כחודש.

מה ההתוויות הרפואיות לפונדקאות?
ההתוויות לפונדקאות יכולות לנבוע משני גורמים המביאים לנבצרות של האישה להרות וללדת באופן עצמוני.
א. מצבים בהם יש העדר רחם או קיים רחם חולני שאינו מאפשר הריון והולדה.
העדר רחם מולד, מצב לאחר כריתת רחם, אי ספיקה קשה של צוואר הרחם, מומים מבניים של הרחם, שרירנים ומחלות ניווניות של הרחם, הידבקויות קשות של חלל הרחם.
ב. מצבים ו/או מחלות שיסכנו את בריאות האם ו/או הילוד כולל את חיי כ"א מהם.
מחלות ריאומטיות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, אחרי השתלת איברים וכל מחלה עם פגיעה רב מערכתית.

האם יש תרומה גנטית מהפונדקאית לתינוק/ת?
לפונדקאית אין כל תרומה למערך הגנטי של הוולד אותו היא נושאת ברחמה.

מה העלות של טיפול פונדקאות?
העלות נתונה למשא ומתן כאשר ההליך נעשה באופן עצמאי. מרבית הפונדקאיות עוברות את ההליך לא מתוך אלטרואיזם ולכן הן מנסות למקסם את שכרן. כאשר הטיפול בארץ או בחו"ל נעשה דרך סוכנות תיווך מרחב התמרון מוגבל. עלותו עד 60000$. כאשר מציעים תמחור נמוך מזה יש לבדוק היטב את פרטי ההצעה כיוון שבשלבים שונים עלולים להתווסף תשלומים נוספים. הדבר נכון במיוחד לגבי טיפולים בחו"ל המנסים להיות אטרקטיביים באמצעות התמחור.

האם אפשר להעביר עוברים טריים לחו"ל לצורך "השתלתם" ברחם הפונדקאית?
ההליך בארץ ובחו"ל מבוסס על פי רוב בהקפאה של העוברים. לאחר איתור הפונדקאית ניתן להפשיר אותם לצורך השתלתם ברחמה. כאשר ניתן לתכנן את הטיפול מראש אפשר לסנכרן בין הפונדקאית לאם הביולוגית ולהשתיל עוברים טריים. את ההליך הזה ניתן לבצע גם אם הפונדקאית בחו"ל כיוון שקיים בידנו אינקובטור נייד אותו ניתן להטיס למדינת היעד. הליך זה מצריך תיאום עם רשויות התעופה והמכס בארץ ובחו"ל.

אם האם הפונדקאית אינה יהודייה מה מעמדו של הילוד מבחינה דתית?
בארץ הפונדקאית צריכה להיות בת לאותה דת. גם במצב זה קיים קושי הילכתי ניכר. קל וחומר לגבי ילודים מפונדקאיות מחו"ל שאינן יהודיות. מכיוון שההליך חסוי ואין נגישות לאף גורם ממשלתי או לא ממשלתי למסמכים הרפואיים והמשפטיים ללא צו של בית משפט אין לממסד הדתי גישה אליהם כך שהנושא חסוי.

לגבי מטופלים דתיים הנזקקים לשרות פונדקאות קיימות מבחינה הלכתית גישות חצויות בקרב הרבנים. למטופלים שהנושא ההלכתי חשוב מאוד ניתן להתייעץ עם סמכות רבנית המתאימה להם כיוון שיש המתירים בתנאים של "גיור לחומרה" ושיש מחמירים שאוסרים בכל תנאי.

  • לתאום פגישה